הבית < נשים < בריאות האישה

חשבתי שדליפות בעיטוש זה פשוט הגיל. עד שגיליתי שהטעות האמיתית שלי בכלל מסתתרת במגירת התחתונים

יולי 2026 — נכתב על ידי אורית לביא, שסבלה כמעט 4 שנים מדליפות שתן בגיל המעבר

זה התחיל בעיטוש אחד, בסופר.
ומאז — כל עיטוש אני מצלבת רגליים. וכל צחוק עם החברות אני נלחצת.
עזבתי את שיעור הפילאטיס שאהבתי ואמרתי לכולם שאין לי זמן.

אבל האמת? פחדתי שיברח לי.
לא סיפרתי לאף אחד.
לא לחברות, ואפילו לא לבעלי במשך שנה.

אז מה עשיתי עד היום?

מה שכולנו עושות. הלכתי לרופאה, שאמרה לי שזה גיל המעבר ושבגלל שהורמון האסטרוגן ירד השרירים נחלשו שם למטה.

היא אמרה לי לעשות תרגילי רצפת אגן, ולשים "אסטרוגן וגינלי" כמה פעמים בשבוע,
וככה תוך כמה חודשים המצב אמור להשתפר משמעותית.

נורא התבאסתי לשמוע את זה…
כי ציפיתי לפתרון מהיר יותר.

אבל התחלתי לעשות את כל מה שאמרה כבר יום אחרי.
ותוך כדי המשכתי לעשות את מה שכל אחת מאיתנו עושה בשקט: שמתי פד של מחזור. כל יום.
כי ללכת לסופר-פארם ולקנות מוצר "לבריחת שתן" מהמדף של החיתולים — לא הייתי מסוגלת.

ככה חייתי במשך כמעט שנתיים.
פד בתיק, פד במגירה במשרד, וראש שעובד כל היום.

המשפט ששבר את כל מה שחשבתי

יום אחד, בקבוצת פייסבוק של נשים בגיל המעבר, קראתי משפט שנתקע לי בראש:

"פד של מחזור בנוי לספיגה איטית כמו דם — ולא לשתן שיוצא דליל ומהיר, בבת אחת."

ופתאום הכל הסתדר לי.
בגלל זה הוא לא תמיד ספג את זה בזמן. בגלל זה תמיד נשארה תחושת לחות. בגלל זה הריח.
לא כי משהו לא בסדר איתי — אלא כי כל הזמן הזה השתמשתי בכלי הלא נכון.

איך הגעתי לוולנה (ולמה כמעט ויתרתי)

חברה טובה שלי, שהיא היחידה שסיפרתי לה, שלחה לי לינק ואמרה: "תנסי. זה מה שהציל אותי."

תחתוני ספיגה. האמת? כמעט סגרתי לה את הטלפון.

בראש שלי זה היה או חיתול של זקנות, או עוד גימיק מפייסבוק.
וכבר נכוויתי מהבטחות של "יבש ובטוח".

אבל היא התעקשה. וכשראיתי שיש החזר כספי אם אני לא אהיה מרוצה,
אמרתי לעצמי: במקרה הגרוע אם זה זבל — אני מחזירה.

אז הזמנתי מארז.

הבדיקה הראשונה שעשיתי בבית

עוד לפני שלבשתי אותם, מזגתי חצי כוס מים ישר על התחתון.

המים נעלמו תוך שניות. שמתי יד — יבש. פשוט יבש.
הפכתי אותו — כלום לא עבר לצד השני.
עמדתי במטבח ואמרתי בקול רם: "אין מצב."

היומן שלי — חודש עם וולנה

יום 1: התעטשתי בבוקר בעבודה. הצלבתי רגליים מהרגל... ואז קלטתי שאין שום רטיבות. כלום.

שבוע 1: חזרתי לפילאטיס. באמצע עשיתי תנועה חדה והמשכתי כאילו כלום. אף אחת לא ידעה, כי אין מה לדעת: מבחוץ זה נראה תחתון רגיל לגמרי.

יום 30: ההוכחה הכי גדולה — פשוט שכחתי מזה.
העברתי איתם את כל היום שלי בלי לחשוב אפילו לרגע על זה שיברח לי.

ולמחרת, כשתליתי אותם לייבוש אחרי הכביסה, באמת נפל לי האסימון שאני לא צריכה יותר לדאוג מזה.

איך בדיוק הם עובדים?

בתוך הבד עצמו יש מערכת ספיגה של 3 שכבות דקות (לא פד שתפור בפנים!):
אחרי כל דליפה קורים כמה דברים.

שלב 1: השכבה העליונה סופגת את הדליפה תוך שניות ומרחיקה אותה מהעור.

שלב 2: שכבת האמצע נועלת את הנוזל שלא יזוז — וחוסמת את הריח לפני שהוא מתחיל.

שלב 3: שכבה אטומה מבחוץ — אף טיפה לא עוברת לבגדים.

ומה שנוגע בעור? 100% כותנה נושמת. בלי הניילון של הפד שכולא חום ולחות,
ובלי הגירודים שמגיעים איתו.

למה אני כל כך אוהבת אותם?

✔️ נראים ומרגישים כמו תחתון רגיל — דקים, בלי נפח, בלי רשרוש

✔️ מתעטשת, צוחקת וקופצת — ונשארת יבשה

✔️ בלי ריח, גם בסוף יום ארוך

✔️ נכנסים למכונת כביסה כמו כל תחתון, וכל אחד מחזיק בערך שנה וחצי

✔️ עשיתי חשבון של כמה הוצאתי על פדים בשנתיים וזה יצא מעל 2,000 ש"ח.
המארז החזיר את עצמו תוך חודשיים

חשוב שתדעי — למי זה מתאים (ולמי לא)

אני ממשיכה עם תרגילי רצפת האגן. וולנה לא מרפאת את הדליפות — היא מחזירה לך את היום-יום בזמן שאת מטפלת בעניין.

ועוד משהו מאוד חשוב: הם בנויים רק לדליפות קלות עד בינוניות — עיטוש, צחוק, שיעול, אימון.
אז אם אצלך זה אי-שליטה מלאה — זה לא המוצר בשבילך.

אבל אם בורח לך בעיקר ברגעים האלה — את חייבת לעבור אליהם.

אז איפה משיגים אותם?

אני קניתי באתר של וולנה — מותג ישראלי שיותר מ-30,000 נשים בארץ כבר עברו אליו.
המשלוח הגיע תוך כמה ימים, באריזה רגילה לגמרי, בלי שום כיתוב מביך.

מבצע בלעדי לקוראות שלי!

בדקתי עם וולנה, וכרגע יש להן מבצע: 50% הנחה על התחתונים בגזרה הגבוהה — וככל שקונים יותר, חוסכים יותר.
ובכל הזמנה מקבלים מתנה: רשת הגנה לכביסה — שגם שומרת עליהם שנים.

אם המידה לא מתאימה? ההחלפה הראשונה חינם.

ואם זה לא משנה לך את היום-יום? הכסף חוזר. בדיוק התנאים שגרמו גם לי לנסות.

לחצי כאן לקנות את התחתונים של וולנה ב-50% הנחה >>

אל תחכי (המידות הנפוצות נגמרות מהר)

התוכן בעמוד זה אינו מהווה ייעוץ רפואי. לבירור רפואי יש לפנות לרופא/ה.